רפלקציה

מתוך Braude

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

רפלקס מהו?

רפלקס הוא תגובה לא רצונית

רפלקציה מהי?

למושג רפלקציה יש מספר הגדרות:

הגדרה ראשונה-

רפלקציה התבוננות, השתקפות או שיקוף. בפעולה זו אנו מתבוננים בעצמינו, במחשבותינו ובפעולות שעשינו בעבר הרחוק והקרוב. השקוף מופעל ע"י התנסיות, פעולה האדם עושה וכן ידע חדש שנרכש , רגשות חדשים.מטרתו של השקוף היא למעשה פעולה עתידנית תוצאותיו עוזרים לנו בביצוע המטלות העתידיות בצורה טובה יותר,ויעילה יותר- השקוף נעשה באופן מודע תוך כדי התייחסות למטרה שהיא לימוד עתידי. השקוף-הוא אובייקטיבי מכוון שהאדם חושב על תגובותיו של האחר. התבוננות- מספקת לנו מידע רב שבפעולת העבודה אנו מסתמכים עליו, והופכים את המידע לרלוונטי. למעשה הרפלקציה תיראה לנו, הבנה עמוקה יותר של נושאים מופשטים.

הגדרה שניה -

רפלקציה כתהליך קוגנטיבי מורכב, בכתביו של דיואי "כיצד אני חושבים" . דיואי מציג את החשיבה הרפלקטיבית כחשיבה שמקורה במצב של אי וודאות ,היסוס או קושי ושיש בה פעולה של חיפוש ובירור שתסלק את אי הוודאות, ותיישב את הקושי ע"י תהליך חשיבתי.

הגדרה שלישית-

רפלקציה היא תשובה לשאלה המותר אדם מן הבהמה? כלומר אדם חושב וזה מייחד אותו מבעלי החיים ההיבטים הרפלקטיביים של החשיבה הם המייחדים את האדם.

הגדרה רביעית-

מפתח להגדרה מחדש של העיסוק המקצועי של אנשי שטח.

מאפייני השיקוף

שיקוף מופעל על התנסויות – התנסות = פעולה של אדם, ידע חדש שנלמד, רגש שאדם חש, אופן אינטראקציה בין אנשים. מטרת השיקוף היא פעולה בעתיד – המטרה היא להשתמש בתוצאות השיקוף כדי לשפר את הביצועים בעתיד. – להיות יעיל יותר, מסוגל להכליל, פחות פגוע וכו'. שיקוף נעשה באופן מודע, תוך מטרה של למידה לעתיד. שיקוף הוא סובייקטיבי – אדם חושב על תגובותיו ומשער את תגובותיו של האחר.

חשיבה רפלקצית

ישנם שלוש רמות לחשיבה רפלקצית

רמה 1:

יישום טכני של ידע חינוכי לצורך השגת יעדים המקובלים כנכונים. אין התייחסות למטרות, יעדים או להקשרים חינוכיים של גן, קהילה. וש רמות בחשיבה רפלקטיבית.

רמה 2 – רמה פרקטית:

פירוש וביאור ההנחות התיאורטיות, הקשורות להשגת מטרות פדגוגיות. השאלה: מדוע? מה ניתן ללמוד מ?

רמה 3 – רמה ביקורתית:

התייחסות למטרות ולאמצעים להשגתן.בחינת המטרות, היעדים וההקשרים החינוכיים על יסוד קריטריונים מוסריים ואתיים של צדק וחברה.

דיואי (1933) התייחס למושג חשיבה רפקלטיבית והגדיר חמישה היבטים של חשיבה רפלקטיבית: העלאת הצעות, רעיונות, המשגה, העלאת השערות, הסקת מסקנות לגבי הסברים אפשריים, בחינת ההשערות באמצעות פעולה. כלומר על פי דיואי החשיבה הרפלקטיבית היא סוג של חשיבה גבוהה המשולבת במחקר פעולה עצמי שמטרתו להשפיע על עשייה משופרת של הפעולה. כבר אז, היתה חפיפה רבה בין שני המושגים: חשיבה רפלקטיבית ומחקר פעולה.

שון (1983, 1987) הרחיב את השימוש במושג גם למקצועות אחרים מלבד ההוראה. שון מבחין בין רפלקציה בזמן פעולה לבין רפלקציה לאחר פעולה. יש המבחינים גם ברפלקציה טרום פעולה.

בשפה פשוטה, רפלקציה היא חשיבה משקפת וגבוהה על הפעולה, לפני, בזמן הפעולה או אחריה, שמכוונת להסביר ולהמשיג את הידע הפרקטי המצטבר כתוצאה מניסיון מעשי של התכנון הביצוע וההערכה של הפעולה, ולשפר ביצועים חוזרים או דומים של אותן פעולות בעתיד.

בנוסף רפלקציה לפי תורתו של פרופסור ראובן פוירשטיין היא כלי בהעשרה אינסטרומנטלית .

ביבליוגרפיה

דיואי- כיצד אנו חושבים?

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/AlYesodi/Madrichim/mashovim.htm

עורכת ראשית - אורטל

עורך משנה- נתנאל דימרי


כלים אישיים

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי