זכויות יוצרים

מתוך Braude

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


תוכן עניינים

זכויות יוצרים

סימן זכויות יוצרים
הגדל
סימן זכויות יוצרים

זכויות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה, מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה, שהיא קניין רוחני שלו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות", לדוגמא פרופסור ראובן פוירשטיין חיבר את הספר "האדם כישות משתנה" העוסק בנושא של העשרה אינסטרומנטלית וכל הזכויות שמורות לו על ספר זה.

היסטוריה

החקיקה הראשונה בזכויות יוצרים נחקקה במאה ה-18 באנגליה בעקבות המצאת הדפוס, שהפכה את יצירתם והפצתם של עותקים לעניין כלכלי.

עוד קודם לכן אנו מוצאים התייחסות בהלכה היהודית לזכויות היוצרים. כבר ב-1518 נתנו רבני ונציה הסכמה לשלושה מספרי רבי אליהו בחור ואסרו את העתקתם לתקופה קצובה. יחד עם זאת, מוסד ההסכמה הרבני של ימי הביניים אינו זהה לזכות יוצרים, ומטרתו העיקרית הייתה לוודא שחברי הקהילה היהודית אינם כותבים טקסטים שעלולים לעורר את זעם השלטון.

חקיקת זכויות היוצרים הראשונה עברה בפרלמנט הבריטי בשנת 1709. החוק נקרא חוק המלכה אן, והוא נחשב לחוק זכות יוצרים המודרני הראשון בעולם. בארצות הברית נכנסו זכויות היוצרים לחוקה ביוזמתו של ג'יימס מדיסון. בחוקת ארצות הברית הוגבלו זכויות היוצרים ליצירות ספרותיות, ולזמן מוגבל. באנגליה, למשל, הוגבלה זכות היוצרים לעשרים שנים בלבד. במשך השנים, הלכה תקופת ההגנה והתארכה עד שכיום היא משתרעת על כל חיי היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו.

בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם, נכלל גם סעיף כז(2) שבו נאמר "כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו.".

חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים

בשנת 1924 שלטונות המנדט הבריטי החילו בארץ ישראל חקיקה בריטית בנושא זכויות יוצרים. במסגרת חוק זה הוחל גם חוק זכות יוצרים משנת 1911 באמצעות חקיקת פקודת זכות יוצרים משנת 1924. חוקים אלה כללו רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים. חוקי זכויות היוצרים,הן החוק מ1911, והן הפקודה מ-1924 תוקנו על ידי הכנסת במהלך השנים, אולם תיקונים אלה הביאו למצב שבו ישנם סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה. חוק זכות יוצרים, 1911, נועד במקורו לטפל ביצירות הקלאסיות שהיו קיימות באנגליה בעת חקיקתו: ספר, מנגינה, שיר, וציור. בעקבות ההגדרות בחוק זה, בתי המשפט נאלצו להכפיף את המציאות להגדרות החוק - ובהתאם מבחינת בתי המשפט ספר היה כל יצירה המובאת לדפוס, בין אם מדובר בעיתון, ספר טלפונים, תפריט או קוד תוכנה - כל עוד ענו להגדרה, נחשבו ליצירה ספרותית, מבלי דרישה לערך אמנותי. יחד עם זאת קבע החוק שני חריגים, שבהם נדרש ערך אמנותי על מנת שהיצירה תקבל הגנה:

  • מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד.
  • יצירה אדריכלית.

הפסיקה הרחיבה במהלך השנים, ועם השתנות העתים והנסיבות, הכירה למעשה בסוגי יצירות נוספים כמוגנים בזכויות יוצרים: סיסמת פרסומת קצרה, מדריכים מסווגים, מעגלים חשמליים, וכן תוכנות מחשב.

ב-19 בנובמבר 2007,אושר בכנסת חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שנכנס לתוקף ב-25 במאי 2008 והחליף את החקיקה המנדטורית. יחד עם זאת, החוק החדש קובע הוראות מעבר, שלפיהן החוק הישן עשוי להוסיף ולחול במצבים מסוימים.

  • במסגרת החוק החדש הועברו סעיפי ההגדרות, כמקובל כיום, לסעיף הראשון של החוק, וכן קבע החוק את היקף ההגנה על:
"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית, המקובעת בצורה כלשהי"


תחומים שאינם בני הגנה

זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות.בדומה לפקודת זכות יוצרים,מ-1924, אשר קבע כי:

לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה:

  • רעיון.
  • תהליך ושיטת ביצוע.
  • מושג מתימטי.
  • עובדה או נתון, כשהם בלבדם.
  • חדשות היום.

ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים".

כלומר המחוקק קבע בסעיף כי זכות יוצרים לא תחול על:רעיון,תהליך ושיטת ביצוע,מושג מתמטי,עובדה או נתון וחדשות היום. למעשה, מצב זה הוא הגדרה מדויקת ונוחה יותר של המצב שהיה קיים קודם לחקיקת החוק בשנת 2007, ואין מדובר בשינוי משמעותי בתחולת הזכויות.

"כל הזכויות שמורות"

הציון "כל הזכויות שמורות", היה נהוג בעבר מתוקף אמנת בונוס איירס משנת 1910. על-פי אמנה זו, יש לציין משפט זה על גבי יצירה, על מנת שזו תהא מוגנת. אולם, אמנת ברן משנת 1886 (שמחייבת גם את ישראל), אוסרת על המדינות החברות בה להתנות את ההגנה המשפטית ליצירות בדרישות פורמליות כלשהן, ובכלל זה ברישום השורה הנ"ל, בהפקדה של היצירה במרשם ממלכתי וכדומה. לכן, כדי לזכות בהגנה משפטית ליצירות אין חובה לציין משפט זה על-גבי יציר. יחד עם זאת, אין מניעה לכך, והשימוש במשפט הנ"ל ובסימון (c) ממשיך במקרים רבים - כהבהרה או אף מחוסר ידיעה לגבי יתירותו. בישראל אף קיים אתר לשמירה על זכויות יוצרים המרכז הישראלי לשמירת זכויות יוצרים

הפרת החוק

בישראל ומדינות רבות אחרות הפרה של זכויות יוצרים לצורך מסחר או הפקת רווח כספי היא עבירה פלילית שדינה מאסר עד 5 שנים. קיים אתר שעוסק בסוגיות שונות הקשורות בחוקי זכויות יוצרים בארץ


ביבליוגרפיה

ויקיפדיה

תחומים מוגנים בחוק ותחומים שאינם מוגנים

מה מוגן בזכויות יוצרים?

1. "יצירה אמנותית" - רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית.

2. "יצירה דרמטית" - מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- מוזיקלית, יצירת מחול ופנטומימה.

3. "יצירה ספרותית" - יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב.

4. יצירה מוזיקלית איננה מוגדרת בחוק; הכוונה היא ללחן. מילות השיר מוגנות כיצירה ספרותית, וההקלטה מוגנת כ"תקליט".


עורכת משנית- ענת

מאמרים על זכויות יוצרים

(עורך- אלירן צפדיה)

מאמרים בזכויות יוצרים ומוזיקה מארצות הברית | 10/01/2008
המחסומים בדרך למוזיקה חוקית חינם  
מחבר: CNET News.com


מחבר המאמר טוען כי מוזיקה חוקית ובחינם צפויה לעורר את תשומת הלב במהלך 2008.

לפי המחבר, אנליסטים רבים קוראים לתעשיית המוזיקה להתמקד פחות בתקליטורים, DRM ושירותים הכוללים דמי מנוי ויותר בחלוקת מוצריהם חינם. הזהב שנותר לכרות בתעשיית המוזיקה יגיע מרווחים כתוצאה מפרסום.

המחבר מציין כי החלפת הרווח משירים ברווח מפרסום היא אופציה מפחידה עבור מנהלי תעשיית המוזיקה, שתלויים בהפצת תקליטורים כבר עשורים ועדיין מציבים ``מחסומי דרכים`` ניכרים למודל החינמי שנתמך בפרסום.

עובדה זו, יחד עם מימוש לא מוצלח של חברות מסוימות שמנסות לתת מוזיקה חינם, מהווה מודל עסקי שעדיין עושה את צעדיו הראשונים.

מחבר המאמר טוען כי אחת מהבעיות היא שחלק מהשירותים בתחום המוזיקה החינמית אינם מניבים תוצאות מרשימות, חלק בשל בעיות אופרטיביות, חלקם משום שהם נאלצים לדחות בחודשים את השקת השירותים הללו וחלק בשל בעיות פיננסיות.

המחבר מספר כי חברת SpiralFrog מניו יורק, שהיתה פעם השחקן המוכר ביותר בתחום המוזיקה החינמית, הודיעה לאחרונה כי היא לקחה הלוואה נוספת של 2 מיליון דולר. כשהשירות שלה הושק בספטמבר האחרון, 8 חודשים מאוחר יותר מהמתוכנן, היא נתנה מוזיקה של חברה אחת בלבד מתוך 4 חברות התקליטים הגדולות.

בהמשך המאמר בוחן המחבר את המגבלות של השירותים הקיימים על המשתמשים, את רשתות שיתוף הקבצים שקיומן מהווה את התחרות העיקרית עבור השירותים הללו, חברות עם מודלים עסקיים חדשים בתחום ועוד.


חדשות בזכויות יוצרים ושלטון מקנדה | 22/07/2008
בעד ונגד פגיעה בזכויות יוצרים  
מחבר: CBC 


אתר CBC מדווח על הצעת חוק בקנדה בנושא הגנה על זכויות יוצרים, המבקשת ליצור גישור כלשהו בין הצרכן ליוצר.

היתרון עבור היצרן נוגע להרשאה שניתנת לו במסגרת הצעה זו, לשים מחסומים דיגיטליים על הדיסקים שלהם כדי למנוע העתקות, כך גם בטלפונים ניידים לא יוכל צרכן לקנות טלפון נייד ולהחליף אותו בכרטיס אחר מאחר והתוכנה של הטלפון לא תאפשר גישה שכזו.

הביקורת על צעד שכזה גורסת כי במסגרת החוק המוצע ייתכן ויהיו קיימות תביעות רבות בקנדה בנושא של פגיעה בזכויות יוצרים.

כך לדוגמה, מי שייתפס מוריד קבצים מהאינטרנט יצטרך לשלם קנס בגובה של 500$.

כמובן, שהקואליציה התומכת של אותם יוצרים, בין היתר גם מוסיקאים, בירכה את הצעד ורואה בו כמשהו שכבר היה צריך להיעשות ממזמן.

הביקורת מבית האופוזיציה טוענת כי בקנדה מנסים לחקות את השינוי החקיקתי כפי שמתרחש באמריקה, מה גם שלעניות דעתם מדובר בשינוי אבסורדי לאור הסקרים המצביעים על עלייה חדה במספר הורדות הקבצים מהאינטרנט.


כלים אישיים

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי