אימפולסיביות

מתוך Braude

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עורכת נטלי הראל עורכת משנה: מירב נחום

תוכן עניינים

אימפולסיביות- הגדרה

אימפולסיביות הינה דחף פתאומי,ללא השקעת מחשבה עמוקה ,בפזיזות, אי שימת לב לפרטים ,לקות בעיבוד מידע וביטוי הידע. האימפולסיביות נובעת מחוסר כושר החלטה ותיכנון בזמן מסוים.

תופעה זו ניכרת בעיקר בילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.


תסמיני האימפולסיביות

פעלתנות יתר- אימפולסיביות: 6 או יותר מ-9 התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6 חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי ,התסמינים לתופעה: א.לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא. ב.עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר ישוב. ג.מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד). ד.מתקשה לשחק בצורה שקטה. ה.מתנהג כאילו : "מונע ע"י מנוע". ו.מרבה לדבר ללא הפסקה. ז. קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן. ח.מתקשה לחכות לתורו. ט.מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.

חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל 7: - פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או עבודה) ובית. - יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי, לימודי או תעסוקתי. - הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה, אוטיזם, PDD או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה או הפרעת אישיות.


למידע אודות הפרעת הקשב וריכוז ואבחונה היכנסו לאתר הפרעות קשב וריכוז

העשרה איקישורנסטרומנטלית


סוגי אימפולסיביות עפ"י גורמים

פוירשטיין )1977), מבחין בין שלושה סוגי אימפולסיבים על פי הגורמים השונים: א. גורם קצב ביולוגי בסיסי. ב. גורם מוטורי של התנהגות. ג. גורם קוגניטיבי של התנהגות.

ולהלן נפרט את הגורמים השונים:

א. גורם קצב ביולוגי בסיסי, הוא גורם אישיותי המתבטא בקצב הפעילות הקוגניטיבית. קצב זה קשור, לדעת חוקרים, ברמת הערור (אקטיבציה) של האורגניזם. רמת הערור נתונה לשינוי בעקבות מצבי לחץ, איום ותיסכול ואף בהשפעת חומרים כימיים שונים.

ב. לגבי הגורם המוטורי של ההתנהגות האימפולסיבית, קאגן ועמיתיו ( Kagan et al., 1964), מדווחים במחקריהם על גילויי התנהגות היפראקטיבית מופרזת אצל האימפולסיביים. הדבר מתבטא בחוסר שליטה מוטורית של הילדים האימפולסיביים לעומת הילדים הרפלקטיביים. גם פוירשטיין, רנד ואחרים )1979) מציינים תכונה זו, ואף עיבדו תוכנית, בה הם מקווים לרסן אימפולסביות זו (תוכנית ההעשרה האינסטרומנטלית וכלי (LPAD). קשה לחוקרים להתייחס לשורשי התנהגות זו ולהסבירה. יתכן וקיים כאן שילוב של סיבות ביולוגיות וסיבות הנובעות מגורמי חינוך ולמידה.

ג. מרבית המחקרים מנסים להסביר את הסגנון הקוגנטיבי בהסברים הקשורים ללמידה חברתית-חינוכית. אנו נתרכז בהסברים אלו, ונציג דעות חלק מהחוקרים בנושא זה. קאגן (Kagan, 1971 ,1966 ,1965 ,1962) ערך מחקרים רבים בקרב ילדים אימפולסיביים. הוא טוען לקיומו של גורם קונסטיטוציונלי,המסביר את התנהגותם האימפולסיבית של ילדים בהשוואה לילדים אחרים. קאגן מצא הבדלים ברמת הפעילות המוטורית של הידיים והרגליים במצבי עירנות, בין ילדים אימפולסיביים וילדים רגילים. לדעת קאגן (Kagan, 1971 ,1962) ניתן להבדיל בין שני טיפוסי אישיות מנוגדים כבר מהגיל הרך. הילד הרפלקטיבי נוטה להתבודדות, עצור יותר ביחסיו החברתיים ופוחד מתוקפנות. הגורם המניע את פעולתו הוא פחד מפני כישלון. לכן הוא מגיב באיטיות, ועושה זאת רק לאחר שהוא שקל את תגובתו היטב והוא בטוח בה. כמו כן, הוא נזהר במצבים חדשים ולא בטוחים, נוטה יותר לפעילות עצמאית ובעל יכולת ריכוז וקשב גבוהים. תכונות אלה גורמות לו, בדרך כלל, להצליח בלימודיו. הילד האימפולסיבי לעומתו, חופשי יותר ביחסיו החברתיים ובהתנהגותו, אינו פוחד ממצבים חדשים או מסוכנים ונהנה מפעילות חברתית ופיסית. הוא נוטה להגיב במהירות, כאשר הגורם המניע אותו הוא הפחד להישאר ללא תגובה.

קיימים הסברים אחרים לגבי הילד האימפולסיבי. אינסלי (Ainslie, 1975) טוען, שאת הילד האימפולסיבי ניתן להגדיר במונחי יכולת או אי-יכולת לדחות סיפוקים.

האימפולסיביות מציעה ברירה מתגמלת מיידית, לעומת הברירה המתגמלת יותר לטווח -ארוך, הקשורה עם היכולת לדחות סיפוקים. פוירשטיין ורנד )1977) מציינים את ההתנהגות האימפולסיבית כמאפיינת את התנהגותם של מקופחי תרבות שאינם מודעים לשיקול הנתונים השונים. עיקר בעייתו של האימפולסיבי היא לדעתם בשלב של איסוף הנתונים. אצל הילד האימפולסיבי נערך שלב זה באופן בלתי שיטתי ובלתי מתוכנן.

לדעתם, שלב החקרנות אצל האימפולסיבי לקוי, ומשתקף בשימוש יתר ב"נסוי וטעייה" במקום לנסות להשתמש בתהליכים מחשבתיים מובנים ומופנמים.

צלניקר וג'פרי (Zelniker & Jeffrey, 1976) מציעים כיוון אחר להבנת התנהגות אימפולסיבית- רפלקטיבית של ילדים. לטענתם, מקור ההבדל בין ילדים אימפולסיביים לרפלקטיביים נעוץ בסגנון עיבוד האינפורמציה של ילדים אלו. לדעתם, ילדים אימפולסיביים מעבדים אינפורמציה בצורה גלובלית ואילו ילדים רפלקטיביים הם אנליטיים יותר. כלומר, ילדים אימפולסיביים שונים מהרפלקטיביים במידת הניתוח לפרטים של הגרוי הויזואלי. השערתם היא כי ילדים רפלקטיביים הינם בעלי נטייה רבה יותר מהאימפולסיביים לנתח את הגירוי למרכיביו, ואילו לילדים אימפולסיביים נטייה להתמקד על כל הגרוי או להשתמש באסטרטגיה של ניתוח כולל. דעה זה נתמכה כבר בניסוי שערכו קאגן ועמיתיו (Kagan et al, 1964).

יש חוקרים המתייחסים להשפעת החינוך והלמידה על עיצוב הסגנון האימפולסיבי- רפלקטיבי. פיטקאנן (PitKanen, 1974) טוענת, שאחת הסיבות לעידוד התנהגות תוקפנית ואימפולסיבית של ילדים, קשורה במערכת החינוכית לה חשוף הילד, בתוקפנות שבסביבת הילד, ובעצם חשיפתו לתוקפנות זו (Bandura & Walter, 1963; Bandura, 1969).

גם לוינסון ומוסן (Livenson & Mussen, 1957), טוענים כי הילד האימפולסיבי הגיע למצבי שליטה עצמית לקוייה, בשל בעיה וליקוי בתהליך הסוציאליזציה. חוקרים אלו רואים באימפולסיביות צורה של למידה לקויה או למידת נורמות שאינן מקובלות.

נלקח מאתר דעת ללימודי יהדות

אימפולסיביות אצל בני נוער

אז מצד אחד החדשות הטובות הן שבני נוער דווקא מקדישים זמן רב יותר ממבוגרים בהערכת הסיכונים שנובעים מהתנהגותם לפני שהם מגיעים לתשובה הנכונה. החדשות הרעות הן, שבזמן שלוקח להם להגיע לתשובה הנכונה הפעילות המוחית שלהם גדולה יותר, מה שמעיד שהם באמת שוקלים את האפשרות בצורה רצינית בעוד למבוגרים התשובה מובנת מאליה. בחברה המודרנית מעודדים חשיבה לוגית והתלבטות רצינית לפני שמגיעים למסקנות כלשהן. אבל מסתבר שהאיזורים במוח שאחראים להסקה אינטואטיבית ומהירה לפעמים עדיפים. אלו כנראה איזורים עתיקים יותר מבחינה אבולוציונית. נהוג היה לחשוב שבני נוער מבטלים את העתיד לעומת ההווה. כלומר, הם לא מסוגלים לחשוב עמוק לתוך העתיד וזה משפיע על ראייתם את העולם וקבלת ההחלטות שלהם. המחשבה המקובלת הייתה שבני נוער לא ממש מבינים מהו מוות והרבה חוששים ממנו פחות בהשוואה למבוגרים, ולכן גורמי מוות ידועים לא ממש מטרידים אותם. רעיון האלמותיות לא ממש קיים בראשם של צעירים, ולמעשה הם מפריזים בהערכת הסיכונים של התנהגויות כמו נהיגה בשכרות או קיום יחסים לא מוגנים. הם פשוט מבצעים אותם למרות הסיכונים. למה? כי הם עורכים מאזן חסרונות מול יתרונות של התנהגויות כאלו והם מגיעים למסקנה שהתועלת או הרווח גדולים מהסיכונים שנלווים אליו. הרווחים של סמים או מאכלים מלאים בסוכר מיידים, וגם הרגשות הנלווים אליהם נעימים. למעשה, ככל שבני נוער עושים את המעבר לאנשים מבוגרים הם הופכים לפחות רציונליים ומתנהגים בצורה אימפולסיבית יותר ופחת שקולה. השיקולים שלהם נעשים שטחיים יותר ומתבססים על פחות מידע והם פחות ששים ללמוד בעיות לעומקם. אז מה השלכות הממצאים הללו לגבי בני נוער? איך אפשר ללמד אותם להיזהר יותר? מידע נוסף או מידע מדויק יותר לא ממש יעזרו. למעשה, זה יכול בעיקר להזיק כי בני נוער גם כך מפריזים בהערכת יתר של סכנות ומידע נוסף יגרום להם להעריך את הסכנות בצורה ריאלית יותר ולכן ידחוף אותם להתנהגות הלא רצויה. לכן, לבקש מבני נוער לצרוך אלכוהול בצורה סבירה יגרום לפעולה הפוכה כי האמירה הזו מעודדת את ההרגל הלא בוגר שלהם לחשוב יותר מדי על כל דבר. יותר הגיוני לאכוף את גיל צריכת האלכוהול ולהגביל נהיגת צעירים ופשוט למנוע מצבים שיכולים להוביל לצרות.

(עריכה משנית של תת נושא זה נעשה ע"י חרצק אלעד ונלקח ממאמר על פסיכולוגיה אבולוציונית-התפתחותית אשר נמצא באתר "רשימות" http://www.notes.co.il/greengross)

מקורות מידע

מידע אודות הפרעת הקשב וריכוז ואבחונה באתר הפרעות קשב וריכוז

העשרה אינסטרומנטלית http://www.notes.co.il/greengross אתר דעת ללימודי יהדות


כלים אישיים

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי